חשדות לדליפת מידע מסווג , מניפולציות וניצול : הצד האפל של תעשיית ההימורים של המלחמה

ynet.co.il · Feb 27, 2026 · Collected from GDELT

Full Article

12 ביוני 2025, שעות ספורות לפני חצות, בסיס חיל האוויר בדרום.בזמן שטכנאי חיל האוויר מכינים את מטוסי ה-F-35 להמראה לאיראן, מתדלקים ומוודאים שהכל תקין, מישהו יושב מול מסך מחשב ועושה את הדבר הכי ישראלי שאפשר לעשות עם סוד מדינה: הוא הופך אותו לכסף.השם שעל החשבון: ricosuave666. הפלטפורמה: פולימרקט, בורסת הימורים דיגיטלית שפועלת מחוץ לכל תחום שיפוט. השאלה על המסך: "האם ישראל תתקוף הלילה באיראן?". סכום ההימור: 13 אלף דולר. ומה ש"ריקו סואבה" כבר ידע להעריך – ושאר העולם עוד לא – הוא שהתשובה חיובית.בתוך שעות, חיל האוויר הישראלי תקף עשרות מבנים ומתקני גרעין באיראן במסגרת המבצע ההיסטורי "עם כלביא". באותו לילה, ריקו סואבה - סלנג שמשמעותו רודף שמלות לטיני חלקלק, כזה שלא ניתן לעמוד בקסמו - אכן עשה כמה קסמים, בדמות עשרות הימורים נכונים על המבצע. הוא הרוויח 153 אלף דולר בלילה הזה. לא סכום שמשנה חיים, אבל גם לא רע בכלל בשביל כמה לחיצות כפתור.6 צפייה בגלריה הימורי מלחמה(עיבוד: לביאה טושינסקי/AI)אתר פולימרקט זינק לכותרות כשלפני כשבועיים הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום נגד מילואימניק ואזרח בעבירות מסירת ידיעה סודית, שוחד ושיבוש מהלכי משפט. מהמעט שאפשר לספר, הנגישות של המילואימניק למידע הייתה מחויבת התפקיד. השמות ושאר הפרטים בפרשה חוסים תחת צו איסור פרסום נרחב, אבל העובדות - ספציפיות, מטרידות, חסרות תקדים בעולם כולו - מספרות סיפור חדש ומשונה, על זירה חדשה שישראל בעל כורחה נכנסה אליה. כי הקלות שבה ניתן להשתמש במידע פנימי ולגרוף את הקופה, היא לא הימור - היא דגל אדום בוהק.× × ×בשביל להבין את הפרשה, צריך קודם להבין מה זה פולימרקט. זה אמנם שוק הימורים, אבל לא בדיוק כמו לוטו, ווינר או מרוץ סוסים. פולימרקט הוא בורסת תחזיות - prediction market - שהוקמה ב-2020 ועובדת על בלוקצ'יין. בלוקצ'יין הוא ספר רישום עסקאות דיגיטלי מאובטח שמשוכפל באופן זהה אצל אינספור משתמשים, מה שהופך אותו למוגן מפני רמאויות או זיופים. כל עסקה נרשמת באופן זהה, וכל המשתמשים יכולים לראות את הרישום שלה. זה מה שמאפשר להתחקות אחרי העסקאות של משתמשים אנונימיים ברשת. בפולימרקט כל אחד בעולם יכול לפתוח חשבון, להפקיד מטבעות דיגיטליים, ולהמר על כל שאלה שמוצעת בפלטפורמה. ההימורים נעים משאלות כבדות משקל כמו: "האם ביידן ירוץ שוב לנשיאות?", עוברים דרך תחזיות מזג אוויר: "מתי יירד שלג בלאס-וגאס?" ומגיעים עד לאזורים הנישתיים והביזאריים ביותר: "האם ג'סטין והיילי ביבר יתגרשו?" ואפילו "האם ישו יחזור עד סוף 2026?".זה עובד ככה: באתר מוצגת שאלה שאפשר לענות עליה ב"כן" או "לא". למשל, "האם נועם בתן יזכה באירוויזיון 2026?" כדי להמר המשתמש צריך לקנות מניות של כן או לא. כל מניה שווה דולר אחד, אבל המחיר שלה משתנה בהתאם לביקוש. אם מניית "כן" עולה 60 סנט, זה אומר שהשוק חושב שיש 60 אחוזים סיכוי שהדבר יקרה. אם המחיר של "כן" הוא 5 סנט, זה אומר שכמעט אף אחד לא מאמין שזה יקרה. במקרה הזה, הימור על "כן" יכול להניב זכייה בסכום של פי 20 מההשקעה. במקרה המצער שבו נועם בתן יסיים במקום השני ומטה, הכסף ייעלם.פולימרקט הפך למוקד עניין אמיתי לא רק למהמרים בו אלא גם לצרכני חדשות בכל העולם. התחזיות בו נחשבות לרוב למדויקות יותר מסקרים, כי כאן אנשים שמים כסף אמיתי על ההערכה שלהם, כלומר, אם הם יטעו, הם יפסידו כסף, לא כמו בסקר טלפוני או בהודעת סמס. ה"סקר" החם ביותר נכון ליום שלישי השבוע הוא מתי ארה"ב תתקוף באיראן. סכום ההימורים הכולל עומד כרגע על 390 מיליון דולרים, ו-52 אחוזים מהמהמרים הצביעו שתקיפה תתרחש עד 15 במארס. 6 צפייה בגלריה מטוסי הקרב של חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן(צילום: דובר צה"ל)במובן הזה, פולימרקט החליף את אתרי החדשות, והנושאים "המסוקרים" ביותר בו הם סכסוכים צבאיים ברחבי העולם. זה התחיל בפלישה של רוסיה לאוקראינה, ובהמשך ההימורים נעו לכיוון המלחמה בעזה והעימותים ברחבי המזרח התיכון. לטרנד הזה הצטרפו במחצית השנה שעברה לא מעט שאלות לגבי מועדי תקיפה ישראלית או אמריקאית באיראן. כמו שראינו, אלה שאלות שצוברות הימורים בסכומים גבוהים. וריקו מיודענו ענה עליהן בהצלחה.בסדרה מוצלחת של הימורים הוא צדק ב-100 אחוזים מהמקרים, ומשתמשים אחרים התחילו לעקוב אחריו ולחקות את דרך פעולתו. אז הוא סגר את החשבון, ירד למחתרת, ולפני כמה חודשים פתח משתמש חדש המקושר לאותו ארנק דיגיטלי. גולשים ערניים ברשת החלו להעלות השערות שמא מדובר בגורם ישראלי פנימי. אז גם רשויות החקירה בישראל נכנסו לתמונה והתחילו לבדוק מה קורה בזירה הזו. בהמשך נפתחה חקירה שבמהלכה, עם או בלי קשר לאותו משתמש אנונימי, נעצרו כמה אנשי מילואים ואזרח.ד"ר ווגמן–רטנר: "בעבר, כדי לחשוף סודות מדינה היית צריך למצוא סוכן זר, לפתח מערכת יחסים, להעביר מידע ולקבל תמורה. היום אדם משכנע עצמו שהוא רק מהמר באנונימיות באינטרנט, גם אם כמה שעות קודם הוא נחשף לתוכנית מבצעית. הריחוק מאפשר יד קלה על ההדק" בניגוד לאתרי הימורים אחרים, פולימרקט אינו חסום לגישה מישראל, וישראלים אכן ניגשים אליו ישירות, דרך הדפדפן הביתי, בלי VPN ובלי מעקפים. זה נוח מדי, ומפתה מדי. ובפולימרקט אפשר כאמור להמר על הכל, כולל הכל. מנגד, למשל, יש את קלשי (Kalshi) - הפלטפורמה המתחרה העיקרית, שכן מפוקחת על ידי הרגולטור האמריקאי. קלשי מנועה בחוק מלהציע הימורים על מלחמות, טרור וחיסולים. הקו האדום שקבע המחוקק האמריקאי ברור - לא מהמרים על חיים של אנשים. ובפולימרקט? המציאות אחרת. האתר פועל ללא רגולציה בארצות-הברית, ודאי שמחוץ לתחום שיפוט ישראלי, ולמעשה מחוץ לכל דבר שמזכיר פיקוח של מדינה.פרופ' ג'וזף גרונדפסט מאוניברסיטת סטנפורד, חבר ותיק בנציבות ניירות הערך האמריקאית לשעבר, סיכם את ההבדל באלגנטיות: מי שיודע שהוא עושה דבר שלא צריך לעשות, הרבה יותר סביר שיעשה את זה בפולימרקט מאשר בקלשי. אגב, אם במשוואה הזאת פלטפורמת פולימרקט היא "האחות הרעה", הרי שטלגרם היא הדודה המרשעת שגרה במרתף ולחלוטין קשה לעקוב אחריה. פולימרקט מבוסס על בלוקצ'יין שקוף וחשוף. בטלגרם, לעומת זאת, יש ערוצים ובוטים שבהם מיליוני משתמשים מהמרים, מתאמים עמדות ומתזמנים רכישות ומכירות - גם בפולימרקט, ועוקפים את המערכות השקופות שלו. שם קבוצות גדולות של מהמרים מחליטים יחד להמר על שאלה מסוימת בתזמון קבוע מראש ובכך להטות את השוק, כדי למכור את המניות אחר כך ברווח שנוצר באופן מניפולטיבי. במובן הזה טלגרם משמשת כמרכז העצבים של סוחרים ברשת, בשלל פלטפורמות וגם בפולימרקט. שם סוכני AI מנתחים נתונים ומזהים מגמות בזמן אמת ויודעים להצביע על פערים ועיוותים בשוק שניתן לנצל. למדינות שמחפשות בקרה ושליטה על עסקאות, השילוב בין טלגרם לפולימרקט הוא שילוב קטלני. אבל זה לא אומר שראשי מדינות לא יכולים ליהנות מהחגיגה האפלה הזאת.באוגוסט 2025 התמנה דונלד טראמפ ג'וניור ליועץ אסטרטגי רשמי של פולימרקט. זמן קצר אחר כך, ב-Truth Social, הרשת החברתית של אביו הנשיא, הודיעו על שיתוף פעולה עם אתר Crypto.com על מנת לאפשר הימורים על בחירות, שינויים בשיעור האינפלציה או מחיר הזהב והנפט למשל. אירועים שלאב עצמו יש השפעה ישירה עליהם. עו"ד יהונתן קלינגר, מומחה לסייבר ואבטחת מידע, מצביע על קשר ההון-שלטון הזה: "פולימרקט כבר היה בדרך החוצה, אבל אז הגיע טראמפ והביא איתו רוח גבית חזקה לפלטפורמה. אם מישהו אחר היה עכשיו בבית הלבן, יכול להיות שלא היינו חוזים במה שקורה שם". הפרדוקס זועק לשמיים: השווקים האלה, שנוצרו כדי לייצר שקיפות דרך חוכמת ההמונים, הפכו לפרצה המושלמת עבור אלו המחזיקים בסודות מדינה ורוצים לגזור עליהם קופון.6 צפייה בגלריה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ(צילום: Alex Brandon/AP)× × ×אבל הכסף הוא לא כל הסיפור. מה שבאמת מטריד מדינות הוא המודיעין. "אם בעבר כדי להבין מה האויב מתכנן היה צריך לחפש תצלומי לוויין או קבצים מוצפנים, היום המודיעין הכי איכותי יכול להימצא פשוט בגרף המחירים של פולימרקט", אומרת ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר וחברת פורום דבורה. פולימרקט, היא אומרת, הפך למקור מודיעיני עולמי, בלי שאף אחד תיכנן את זה. כיוון שכל הימור בפולימרקט הוא עסקה שניתן לעקוב אחריה, אפשר לאסוף נתונים על שינויים פתאומיים במגמות מסחר, עסקאות גדולות שמנוגדות לדעה הרווחת ומשתמשים שמציגים תוצאות מדויקות פעם אחר פעם. ומי שיודע לקרוא את מה שווגמן-רטנר מכנה "שפת הארנקים" - שפה שהיא גם כלכלית וגם מודיעינית - יכול לזהות מבצע צבאי עוד לפני שהוא קורה.לכן, במערכת הביטחון הישראלית טוענים שביצוע הימורים על בסיס מידע מסווג מהווה סיכון ממשי למבצעי צה"ל ולביטחון המדינה. הטענה היא שאיראן - כמו יתר אויבות ישראל - עוקבת אחרי אותם שווקים, וכשהיא רואה שמישהו מהמר באופן עקבי ובסכום גבוה על תקיפה במועד ספציפי, זה ישמש עבורה נורת אזהרה שצריך לבדוק. אם היא תפענח את זהות המהמר האנונימי, ותעריך כי יש לו גישה למידע ביטחוני פנימי, האזהרה תהפוך לאיום ממשי, ותקיפת הפתע תסוכל.לסוכנויות ביון בכל העולם לא נותרה ברירה אלא לקפוץ ראש לתוך המים הסוערים האלה. "הסוכניות עוקבות אחרי ארנקים, אחרי חשבונות שמפגינים הצלחה חריגה שסטטיסטית היא לא מקרית. ואם ארנק מסוים מנחש שוב ושוב אירועים לפני שהם קורים, הארנק הזה הופך למקור מודיעיני כמעט לכל דבר ועניין, בלי שהמהמר אפילו יודע את זה", מסבירה ווגמן-רטנר. הסוכנות פשוט עוקבת אחרי ההימורים שלו כדי לנסות להבין מהו המהלך הבא של הצד השני.6 צפייה בגלריה ד"ר שלומית ווגמן-רטנר(צילום: עוז מועלם)והכלים לעשות את זה הולכים ומשתכללים. "עם AI אתה יכול לזרוק לבריכה הרבה סוגי מידע שונים, וה-AI כבר מוצא לך את הדפוסים שלא ידעת שקיימים", אומרת ווגמן-רטנר. "אתה אפילו לא צריך להיות מעצמה כדי לנתח את המידע. אתה יכול לבנות סוכנים דיגיטליים שיגידו לך בסבירות כזו או אחרת מי מהם מהמר אמריקאי, איראני או ישראלי". לא צריך מחלקה שלמה של מנתחים. מספיק מודל בינה מלאכותית, מחשב נייד, וגישה לבלוקצ'יין הציבורי.הזמינות של הפלטפורמות האלה והאפשרות להרוויח כסף בקלות הופכות את השימוש במידע פנימי למפתה במיוחד. "בעבר, כדי לחשוף סודות מדינה היית צריך לחצות רוביקון", אומרת ווגמן-רטנר, "למצוא סוכן זר בפועל, לפתח איתו מערכת יחסים, להעביר לו מידע ולקבל ממנו תמורה. היום, תחת אנונימיות, ובחזות נקייה והייטקסטית, אותו אדם משכנע את עצמו שהוא בסך הכל מהמר באינטרנט. אז מה אם כמה שעות קודם הוא נחשף לתוכנית מבצעית של צה"ל? יש פה ריחוק שמאפשר יד קלה הרבה יותר על ההדק". הכסף הקל והמהיר משבש את שיקול הדעת. "פולימרקט הפך לכיכר העיר שבה המודיעין הכמוס ביותר פוגש שווקים כלכליים בלתי נגמרים של המון כסף, והתוצאה היא זירת לוחמה חדשה שצריך להתמודד איתה".6 צפייה בגלריה נושאת המטוסים ג'רלד פורד בכרתים(צילום: Giannis Angelakis/AP)אז איך הרשויות בישראל הגיעו לזהות המהמר האנונימי? הפרטים בפרשה אמנם חסויים, אבל עו"ד קלינגר משרטט מתווה לדוגמה. נניח שאותו אדם רצה להשתמש בכסף שהרוויח ולקנות איתו משהו או להפקידו בבנק, אז הוא צריך ללכת לחלפן קריפטו מקומי ולהמיר את הכסף למטבע אחר. פה גופי המודיעין הישראליים כבר יכולים להתערב. יש להם כלים שיודעים לעקוב אחר עסקאות קריפטו ושבעזרתם הם יודעים לאתר מימון ארגוני טרור ברחבי העולם. "ואז רשויות האכיפה מוציאות צו מבית משפט, שאיתו הולך החוקר לחלפן הביטקוין הרלוונטי ואומר לו: 'אדוני, הנה צו מבית משפט, תביא לי את הפרטים של בעל הארנק'", אומר קלינגר.תחקיר של "הגרדיאן" הבריטי עקב אחרי פעילות הארנק הדיגיטלי של ריקו סואבה ומצא חשבון X (טוויטר) שמקושר אליו. ב-X, מיקום החשבון הראה קיבוץ בצפון. "צריך לחשוב על זה אחרת", מציע עו"ד קלינגר. "אם באמת האויב עוקב אחרי הימורים בפולימרקט, אז ברור שזה אחד הכלים שצריכים להיות בידיהם של גופי המודיעין". הא