
ynet.co.il · Feb 22, 2026 · Collected from GDELT
Published: 20260222T090000Z
יש אנשים שקמים עם הזריחה, מלאי אנרגיה וחדות, ומרגישים שכבר הספיקו חצי יום עבודה לפני שהעולם התעורר. אחרים, לעומתם, מתחילים לתפקד באמת רק בשעות הערב, כשהבית שקט והטלפון מפסיק לצלצל. במשך שנים נהוג היה לייחס את ההבדל הזה להרגלים, משמעת עצמית או "אופי", אבל מחקרים מהשנים האחרונות מציירים תמונה מורכבת ומעניינת הרבה יותר. ההבדל בין טיפוסי יום לטיפוסי לילה אינו רק עניין של העדפה אישית. מדובר במנגנון ביולוגי עמוק, עם בסיס גנטי, פיזיולוגי ואפילו מיקרוביולוגי.4 צפייה בגלריה זה לא עניין של "אופי"(צילום: Shutterstock)חוקרי שינה נוהגים לחלק את בני האדם לשלושה טיפוסים עיקריים:טיפוסי בוקר – המכונים לעיתים "עפרונים"טיפוסי לילה – "ינשופים"טיפוסי ביניים – הרוב הגדול של האוכלוסייהטיפוסי הבוקר נוטים להתעורר מוקדם בקלות, להיות ערניים וממוקדים בשעות הבוקר, ולהרגיש עייפות כבר בשעות הערב. טיפוסי הלילה, לעומתם, מתקשים לקום מוקדם, חווים פרץ אנרגיה בשעות המאוחרות של היום ולעיתים אף בלילה, ומתקשים להירדם בשעה מוקדמת. רוב האנשים נמצאים באמצע הסקאלה, עם נטייה קלה לכיוון הערב.אחד הממצאים המסקרנים ביותר בתחום מגיע ממחקר ישראלי שבחן את הקשר בין דפוסי שינה, תזונה ואוכלוסיית חיידקי המעי. החוקרים מצאו כי טיפוסי בוקר וטיפוסי לילה נבדלים זה מזה בהרכב ה-microbiome – אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול. מעבר לכך, נמצאו גם הבדלים תזונתיים ברורים: טיפוסי לילה אכלו פחות ירקות ופירות, צרכו פחות פחמימות מורכבות ונטו לשתות יותר משקאות ממותקים ולאכול מזון שומני ובשרי יותר. המסקנה של החוקרים זהירה אך מעוררת מחשבה: ייתכן ששינוי בתזונה, שמשפיע על אוכלוסיית חיידקי המעי, יכול להשפיע גם על דפוסי השינה – ואולי אפילו על איזה טיפוס אנחנו עפרוני או ינשופי. 4 צפייה בגלריה טיפוסי לילה צורכים יותר פחמימות(צילום: shutterstock)השם המדעי להעדפה שלנו לבוקר או לערב הוא כרונוטיפ. מדובר בשעון הביולוגי האישי שלנו, שמכתיב מתי נהיה ערניים, יצירתיים וממוקדים – ומתי עדיף להשאיר אותנו בשקט. השעון הביולוגי המרכזי נמצא במוח, אך מנגנוני שעון קיימים כמעט בכל תא בגוף. במצב תקין, כל השעונים הללו מסונכרנים זה עם זה. מחקרים בתחום השעון הביולוגי אף זכו בפרס נובל לרפואה בשנת 2017, מה שמעיד על החשיבות העצומה של התחום לבריאות האדם. לכרונוטיפ יש גם בסיס גנטי ברור. ניתן, למשל, לבדוק תאים שנלקחו מדגימת עור ולמדוד את ביטוי הגנים לאורך היממה כדי להבין מהו המחזור הפנימי של אדם מסוים. עם זאת, רוב האנשים אינם טיפוסי קצה. לפי ההערכות, כשניים מתוך עשרה הם טיפוסי ערב מובהקים, ורק אחד מתוך עשרה הוא טיפוס בוקר מובהק.העולם המודרני בנוי סביב שגרת יום מוקדמת: עבודה, לימודים, מוסדות ושירותים. עבור טיפוסי הלילה, זהו אתגר יומיומי. הם הולכים לישון מאוחר אך נדרשים לקום מוקדם, מה שמוביל למחסור כרוני בשעות שינה. מחקרים מראים שטיפוסי לילה נמצאים בסיכון גבוה יותר לדיכאון, השמנה וסוכרת, ולעיתים חווים יותר קונפליקטים בזוגיות, במשפחה ובמקום העבודה – פשוט משום שהם "לא מסונכרנים" עם הקצב החברתי המקובל.4 צפייה בגלריה העולם המודרני בנוי סביב שגרת יום מוקדמת(צילום: Shutterstock)אתם כנראה טיפוסי בוקר אם:אתם מתעוררים בקלות עם הזריחה, גם בלי שעון מעורראתם הכי פרודוקטיביים בשעות הבוקראתם לא זקוקים לקפה כדי להתחיל את היוםאתם חווים ירידת אנרגיה בשעות אחר הצהריים והערבאתם כנראה טיפוסי לילה אם:אתם נהנים להישאר ערים אחרי חצותאתם מתעוררים טבעית סביב 9–10 בבוקרהיום "מתחיל לעבוד" אצלכם רק אחר הצהרייםאתם מגיעים לשיא הריכוז והיצירתיות בשעות הערבובאמצע?רוב האנשים. כאלה שיכולים לתפקד גם בבוקר וגם בערב – כל עוד לא לוחצים עליהם יותר מדי.התשובה המפתיעה היא: כן, אבל במידה מסוימת. הכרונוטיפ מושפע מגיל, עונות השנה, חשיפה לאור, מיקום גיאוגרפי ואפילו מהתפיסות שלנו לגבי שינה. אחד הכלים המרכזיים להשפעה הוא חשיפה לאור: אור חזק מדכא את הפרשת המלטונין, הורמון השינה, ומעודד ערנות.לטיפוסי בוקר שמתעייפים מוקדם מדי:צאו להליכה או לפעילות קלה בשעות אחר הצהרייםהעבירו אימון גופני לשעות המאוחרות יותרקבעו מפגשים חברתיים בערב4 צפייה בגלריה העבירו את האימון הגופני לערב(צילום: shutterstock)לטיפוסי לילה שרוצים לקום מוקדם יותר:עמעמו אורות בערב והימנעו ממסכים לפני השינהחשפו את עצמכם לאור שמש מיד עם הקימההימנעו משינה מאוחרת בסופי שבועהקדימו פעילות גופנית לשעות הבוקר או הצהרייםהגבילו קפאין לשעות הבוקר בלבד***בסופו של דבר, אין טיפוס "טוב" או "רע". יש שעון ביולוגי אישי, ולעיתים הוא פשוט לא מסתדר עם השעון החברתי. בשנים האחרונות כבר נרשמה תזוזה מסוימת בכיוון הנכון: ביטול שעות האפס בבתי הספר הוא צעד חשוב שמכיר בכך שלא כל המוחות מתעוררים באותה שעה. אבל השינוי לא חייב להיעצר שם. גם במקומות עבודה אפשר וראוי לחשוב מחדש על שעות התחלה גמישות, חלוקת משימות לפי שעות שיא אישיות, ועבודה היברידית שמאפשרת לכל אחד לפעול כשמערכת העצבים שלו במיטבה. התאמה כזו אינה "פינוק" – היא השקעה בבריאות, בפרודוקטיביות ובאיכות החיים של כולנו.הכותבת היא חוקרת אורח חיים בריא ודוקטור לגרונטולוגיה