
ynet.co.il · Feb 23, 2026 · Collected from GDELT
Published: 20260223T234500Z
ארה"ב, איראן וערב הסעודית: סטנדרט כפול ומסוכןכיצד ארצות-הברית יכולה להצדיק מדיניות שמכירה בסכנה שנשקפת מהעשרת אורניום באיראן, אך מתעלמת ממנה לחלוטין כאשר מדובר בערב הסעודית?יואל גוז'נסקי|בעוד ארצות-הברית מציבה קו אדום חד וברור מול איראן ודורשת ממנה בצדק אפס העשרת אורניום, היא מקדמת עסקה גרעינית שתאפשר לערב הסעודית להחזיק יכולות העשרה בתחומה. מדובר בסתירה בוטה, כזו שאינה רק מוסרית או פוליטית, אלא אסטרטגית ומסוכנת ליציבות האזורית ולעתיד משטר אי-ההפצה הגרעיני.הממשלים של טראמפ וביידן ניסו לקדם עסקת גרעין אזרחית עם ערב הסעודית, בטענה של שיקולים כלכליים, תחרות מול סין ורוסיה וחיזוק השותפות האסטרטגית עם ריאד. אולם מאחורי המעטפת הזו מסתתרת מציאות בעייתית בהרבה: פתיחת הדלת להעשרת אורניום במדינה שמנהיגה הבהיר בפומבי כי אם איראן תשיג נשק גרעיני - גם ערב הסעודית תעשה זאת.העשרה איננה עוד שלב טכני שולי. כל מי שמחזיק בטכנולוגיה, בידע ובתשתית של העשרת אורניום - גם אם תחת פיקוח - מחזיק בפוטנציאל צבאי סמוי. זו בדיוק הסיבה שהמערב רואה בתוכנית האיראנית איום חמור, גם כאשר טהרן מתעקשת על אופיה האזרחי. אם כך, כיצד ניתן להצדיק מדיניות שמכירה בסכנה הזו באיראן, אך מתעלמת ממנה לחלוטין כאשר מדובר בערב הסעודית?1 צפייה בגלריה (צילום: Anna Moneymaker/AFP, KHAMENEI.IR/AFP)ההשוואה לאיחוד האמירויות מדגישה עוד יותר את האבסורד. אבו-דאבי, המצויה בתחרות עזה מול ריאד, חתמה על הסכם גרעין אזרחי עם ארה"ב תוך ויתור מלא על העשרה - מה שמכונה "סטנדרט הזהב" של אי-הפצה. אלא שאם ריאד תקבל "זכות" זו, ייתכן כי אבו-דאבי תבקש לקבל תנאים דומים. ערב הסעודית, לעומת זאת, מסרבת להתחייב לכך, ובינתיים וושינגטון שוקלת להיענות לדרישתה. המסר לעולם ברור: הכללים גמישים, והם תלויים בזהות המדינה - לא במהות הסיכון. יתרה מכך - בעבר דווח כי ישראל נתנה לאמריקאים אור ירוק להתקדם במתווה זה מול הסעודים.המהלך הסעודי אינו מתרחש בוואקום. המתיחות הגרעינית מול איראן והדיווחים על שיתופי פעולה ביטחוניים עמוקים בין ריאד לפקיסטן - המדינה המוסלמית היחידה עם ארסנל גרעיני - מציירים תמונה מטרידה. די בכך שערב הסעודית תחליט לקצר תהליכים ביום פקודה, כדי שמירוץ חימוש גרעיני אזורי יהפוך למציאות.גם הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית אינו תרופת פלא. ניסיון העבר מלמד שפיקוח, הדוק ככל שיהיה, אינו מונע בהכרח הסתרה, חריגה או שינוי כוונות. מי שסבור כי עצם קיומו של מנגנון פיקוח מבטל את הסיכון - מתעלם מהלקח האיראני.ובסופו של דבר, יש כאן גם שאלה של אמינות. כיצד יכולה ארצות-הברית לדרוש מאיראן ויתורים מרחיקי לכת, כאשר היא עצמה מוכנה להעניק למדינה אחרת במזרח התיכון את מה שהיא מגדירה כאיום? כיצד ניתן לשכנע את הקהילה הבינלאומית בצורך באי-הפצה, כאשר וושינגטון עצמה חותרת תחת העיקרון הזה משיקולים קצרי טווח?אם ארצות-הברית באמת מבקשת למנוע גרעין במזרח-התיכון עליה להציב כלל אחיד וברור: אין העשרת אורניום לאף אחד. ללא יוצאים מן הכללאם ארצות-הברית באמת מבקשת למנוע גרעין במזרח-התיכון עליה להציב כלל אחיד וברור: אין העשרת אורניום לאף אחד. ללא יוצאים מן הכלל. כל סטייה מהעיקרון הזה אינה רק טעות מדינית; היא הזמנה למרוץ חימוש גרעיני אזורי שסופו לא ידוע. ד"ר יואל גוז'נסקי הוא מומחה למדינות המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל-אביב, לשעבר במל"ל תגיותתגובות