ראיון מיוחד לערוץ 7 | ראש הענף הקליני בצה ל : נלחמים על כל חייל

inn.co.il · Feb 22, 2026 · Collected from GDELT

Full Article

סא"ל כ', ראש הענף הקליני במרכז לשירותי בריאות הנפש בחיל הרפואה, מתאר בראיון לערוץ 7 את הדרך בה פועל צה"ל לשמירת בריאותם הנפשית של המשרתים - במיוחד בשנות המלחמה."הענף הקליני הוא הענף שמתעסק במדיניות הטיפול, בהתוויית קו לאיכות של הטיפול ובבקרה של הטיפולים," מסביר סא"ל כ'. "אנחנו מייעצים על תחלואה מורכבת, על חיילים שמתאשפזים, על חיילים שמגיעים למצבי קצה, וגם על מקרים של חיילים שפגעו בעצמם".לדבריו, בשנות המלחמה האתגר הפך לחסר תקדים. "המרכז לבריאות הנפש ניצב בפני אתגר גדול מאוד. בשנה רגילה יש הרבה פחות משרתים, ופה היו בפועל הרבה יותר. היה כמובן עיסוק משמעותי מאוד בדברים שקשורים ללחימה עצמה - קבלת החלטות מי יכול לשרת ומי לא, והתוצאות של הפוסט-טראומה שמתרחשת אחרי חשיפה לאירועים מסכני חיים".אחד הנושאים הרגישים ביותר שעלו לשיח הציבורי במהלך המלחמה הוא סוגיית האובדנות בקרב לוחמים ומשרתי מילואים. סא"ל כ' מבקש להכניס סדר בנתונים ולבצע הבחנה בין תחושות ציבוריות למציאות מחקרית. "בצבאות שונים בעולם ולאורך השנים הקשר בין מלחמה להתאבדות נחקר מדעית" הוא מציין. "בצה"ל, בצורה בסיסית, אנחנו לא ראינו גל של התאבדויות. לא בשנת 2023, לא בשנת 2024, ולא בשנת 2025. גל במובן הזה שצריך לחשב את ההתאבדויות ביחס לגודל הצבא. כשמגייסים מספר חסר תקדים של אנשי מילואים, המספר האבסולוטי יכול לעלות, אבל כשמחשבים גל, צריכים לחשב את זה ביחס למכנה הכולל".למעשה סא"ל כ' חושף נתון מפתיע: "בקרב חיילי החובה ראינו אפילו ירידה בהתאבדויות בשנות המלחמה. לא נכון לדבר על זה במונחים של גל, ואני חושב שזה אפילו לא אחראי. בהתאבדויות צריך לעסוק ברגישות, לחקור לעומק ולא לתת הצהרות דרמטיות מדי או לקשור בין תחלואה מסוימת להתאבדות, כי בסוף יש אנשים שקוראים את הדברים האלה ואנחנו לא יודעים איך זה משפיע עליהם".הוא מדגיש כי בעוד שבחברה האזרחית מקרי התאבדות לרוב אינם נחקרים באופן מערכתי, בצבא המצב הפוך. "כל אירוע כזה נחקר שלוש פעמים - תחקיר רפואי, חקירת מצ"ח וחקירה נוספת בראשות אלוף-משנה שבודק את המערכת, את האווירה ביחידה ואת תרבות הטיפול בפרט. מהתחקירים האלה אנחנו מקבלים החלטות אופרטיביות".הלמידה מהשטח הובילה את צה"ל להבנה כי הטיפול אינו מתחיל ונגמר בחדר הרופא. התובנה המרכזית היא שרבים מאלו שהגיעו לקצה מעולם לא פנו למערך בריאות הנפש. כתוצאה מכך, הושק קמפיין רחב שמטרתו "עידוד פנייה", אך הפעם המיקוד אינו רק בחייל הסובל, אלא בסביבתו. "הבנו שיש הרבה אנשים שמעולם לא פנו," משתף סא"ל כ'. "המטרה של הקמפיין היא לתרגט את החברים, המשפחה והמפקדים, ולעודד אותם לשים לב לסימני מצוקה. אנחנו עושים פעמיים בשנה הרצאה לכל חייל על סימני מצוקה, כדי שנוכל להרגיש שעשינו את המקסימום בהדרכה של אנשים על איך להפנות בן אדם שלא פנה לטיפול".לצד המערכה באובדנות, חיל הרפואה הרחיב משמעותית את מעני הטיפול בטראומה. הוקמו יחידות ייעודיות כמו ענף לטיפול בחיילי חובה ויחידה לתגובות קרב עבור אנשי מילואים. "הכנסנו כלים טיפוליים חדשים ומתוקפים מהעולם שמטרתם לטייב את הטיפול בפוסט-טראומה," אומר סא"ל כ'. "דייקנו תתי-אוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה יותר, כמו למשל צוותים שמתעסקים בפינוי חללים, והרחבנו עבורם את סל המענים. המטרה היא לאתר אוכלוסיות במצוקה ולתת להן כלים יעילים".מחוץ להקשרי המלחמה, המערך הקליני ממשיך לעסוק בשילוב אוכלוסיות מיוחדות בצה"ל, מתוך אמונה כי השירות הצבאי יכול להוות גורם משקם ומקדם. סא"ל כ' מציין את הטיפול באנשים על הרצף האוטיסטי ובמתמודדים עם דיכאון וחרדה. "אנחנו עוסקים בשילוב שלהם בשירות חובה או כמתנדבים, ומנסים למצוא את המסלול המתאים - לחלקם שירות מוגן יותר, ואת חלקם אנחנו מצליחים לשלב בתפקידים מורכבים ורגישים".